ואתחנן, עליה ג, תפארת בשבוע

ואתחנן, עליה ג, תפארת בשבוע. דב' ד,מד: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל".

"וזאת", במנין 414, מצביע על "אור אינסוף", מקור התורה אשר משה הוריד לנו אל עולם המידות. "התורה", בשוויה 616, מורה על תכלית אחיזתנו בה [תהי' קח,ד] "אודך בעמים י-הוה, ואזמרך בלאמים",  להשפיע טובה לעולם ולהוביל אותו לתיקונו.

התורה הא-להית יש בה סגולות אדירות; וכגודל הכלי, כן גודל האור הנקלט בו. "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" מורה בערכו 2989 שהתורה אשר פרש משה לפנינו ענינה [ישע' מב,ז] "לפקח עינים עורות, להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא ישבי חשך"; כי היא העדות של בורא עולם (יח' לט,כט) "אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל", דוקא בתורה המגלה את כל אשר יהי. 

"וזאת התורה" שוה , 1030 , [תהי' קלו,כב] "נחלה לישראל עבדו, כי לעולם חסדו", ועליה נאמר [שה"ש ד,ז] "כלך יפה רעיתי, ומום אין בך", זוהרת בשלמותה. פקד עלינו הבורא ית' לעשות לו משכן כדי שהוא ישכון בתוכנו דוקא, והתורה באה להקנות לנו את (במ' ד,ז) "כל המשכן וכל אשר בו" בדרכים מופלאות. והוזהרנו לקבל את הכל באהבה, מתוך ביטחון באשר (מש' ג,יב) "כי את אשר יאהב י-הוה יכיח", ולנהוג בצניעות, כדברי רבי יצחק בגמרא (בבא מציעא מב,א) "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". 

את התורה הזאת שם משה "לפני בני ישראל" = 773 , (ש"א כה,כח) "כי מלחמות י-הוה א-דני נלחם": מלחמות ה', דהיינו של השמים, ואז א-דני, על פני הארץ. זו דרך הלחימה המוצלחת של עם ישראל, המקנה לו את זכות קבלת התורה הזאת: ללחום אך לשם שמים, לתקן את פני הארץ.