יום חמישי, 26 ביוני 2014

חוקת עליה ו, יסוד בשבוע

חוקת עליה ו, יסוד בשבוע. במ' כא,יז: "אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עלי באר ענו לה".
אנחנו בתום שנת הארבעים למסעינו במדבר, והוא משל למסעות הנשמה בעולם הזה, טרם השיגה את הארץ המובטחת, ארץ ישראל, ארץ נושבת בסגולתה לישוב בני אדם, ארץ נושבת בבחינת רוח, הנושבת ומחיה את הבריאה.
"אז" מה? "ישיר ישראל", השוה 1061, בדיוק כמו "שיר המעלות". השירה של ישראל משולה למעלות, לסולם דרכו הברכה משמים תרד עדינו, כל עוד נשיר, כל עוד נתפלל מתוך שמחה וטוב לבב. שירה של תמיהה, של הודיה, וכן שירה של בקשה. "את השירה הזאת", בערכו 1334, מהווה מבוא לבקשה (שמ' לג,יג): "ועתה אם נא  מצאתי חן בעיניך", מתוך שזכינו לתקן את ראית העולם שלנו וראית הזולת, עד כדי שנודע לנו שאין רשע ואין דבר רע, (תהי' לז,י) "והתבוננת על מקומו ואיננו", גם בערך 1334. ויש על מה לסמוך כדי לצפות שדוקא ראית הבורא ית' אותנו תשקף את מה שהמתקנו אצל עצמנו.
  מה טיב השירה הזאת, בה אנו משיבים לקב"ה על ברכת הבאר אשר ליוה אותנו במשך כל הארבעים שנה? "עלי באר ענו לה" שוה 474, שוה "דעת" המחברת בין המוחין לבין המידות, בין הנשמה לבין הגוף, בין המחשבה לבין הדיבור והמעשה. שוה גם "עץ השדה" הוא האדם (דב' כ,יט), הניזון (ברא' כז,כח) "מטל השמים", אותם שמים אליהם ינאם עוד מעט משה רבנו בשירה שלו, הפותחת (דב' לב,א) "האזינו השמים" מתוך ביטחון באשר (ש"ב יט,מג) "כי קרוב המלך אלי", ומתוך דעת מתוקנת אינשא אליו דוקא (ש"ב כב,יא) "על כנפי רוח" נושבת; וכל מאגר המידע החדש הנדרש לפענח את המציאות החדשה שנוצרה מדרכנו אל השלום והנחלה והמקדש הפנימי והחצוני לנו, הכל מוזמן מתוך חיבור מופלא (מ"ב כא,י): "וידבר י-הוה ביד עבדיו הנביאים". כמובן, כל הביטוים הנ"ל שוים גם 474 כמנין "דעת"; ורמזים נפלאים להבנת רזים וגנוזים ייפתחו לפני כל אשר ישקיע את לבו להתבונן בהם.
התהליך והתועלת מצטיירים במעין ספירלה, הכאילו חוזרת בעצמה (וכל פעם שמתקרבת לחזור בעצמה ממש, נתווסף לה עוד מימד לארכו להשתנות ולנוע), כל פעם לעיני תודעה אחרת, מתוקנת וממתוקת יותר, מסוגלת כל פעם למציאות יותר נעלית ומוארת. זה מוצא ביטוי יפה בכך שהפסוק השלם "אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עלי באר ענו לה" שוה 2877, בדיוק כמו מה שכתוב (דב' יז,יט) "לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה". ככה נבנה הסולם, שיר המעלות, אשר תמיד מוטל על ישראל שישירו, ועל כל החפץ חיים לעשות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה